פרק 18
כישוף*
ננסה (וזה לא קל) להבין את התרשים של אחד מחוקי הקבלה, בכדי להבין את הגיון פעילותם של היהודים בעמלם ההיסטורי בכל האנושות. הנה ניסוח קצר ומוגבל מאוד של ''חוק ההתמסרות הריבעונית''.
(''ארקאן הטארוט'' \ולדימיר שמאקוב:) "הרוח (YOD) יכולה להכיל בה אין סוף של פוטנציאלים, הם כולם חיוביים, כלומר פעילים; כמו כן הם ניתנים למימוש מכוון שיכולים לייצר אנרגיה שוות ערך. הסביבה (HEI) מסוגלת לזהות שוני בין הפוטנציאלים, אך הם תמיד שליליים, כלומר אינם פעילים או במילה אחרת - פסיביים; הם בלתי ממשיים לכן אינם מסוגלים לייצר דבר בעל ערך. לפי אופן זה, הרוח יכולה להפיק ולייצר אין סוף כוחות ומפעילים והסביבה מגלה רק ריק - מרחבים בה מופגנת הרוח. תפקיד ריק זה, הוא סיוע לתזוזות הרוח בהתאם. לא ביכולתו להפיק תזוזות משל עצמו, מכוון שבמקרה הגרוע היה נהיה למקור התזוזה. דרך מעקב קפדני על פעולות הרוח האקטיבי, מצד אחד הסביבה הפאסיבית מסייעת לתנועתו, מצד שני, מקיימת את חוק האנרגיה הרפויה. חוק זה מתבטא בפורמולה המקובלת: ''טבע מפחד מריק''.''.
נקרא לחוק זה ''חוק המים הממלאים את הריק שבתוך האבן''. האלפבית העברית מבטאת זאת באותיות ''י-ה''. בתוך חוק זה טמונים רוח-גוף, בעל-אישה, אלוהים-חלל, שמש-אדמה וכולי.
נכיר באחד ממושגי הקבלה - הכישוף.
כישוף: ניצול אלים של משאבים אסטרליים ופיזיים של אדם אחד על ידי אחר (או כוח משמעותי בכוח אחר). זה לא יותר מהשפעה מאגית של ייצור אחד על ייצור אחר. המאגיה, היא מדע אסטראלי העוסק בנסיבות (רוחניות) מסוימות והשליטה בהם.
כמה מילים על מאגיה. (''ענף הזהב''\ ג'יימס ג'ורג' פרייזר, 1986): "המאגיה וכך גם המדע, כפופים לחוקים הניתנים לחישוב וחקירה. בעזרתם נמנעת התנודתיות, האקראיות והתנועה בתוך המערכות הטבעיות. כזהה למדע, כך גם המאגיה מתגלה ליודעי סיבות הדברים ולמוכנים להיחשף לסיבות מלאות נסתר, המביאות לתנועה את המנגנון המורכב של הטבע. הפרספקטיבות נראות בלתי מוגבלות. ומכאן המשיכה, אותה הם מהווים עבור המוח האנושי והתמריץ העוצמתי שהם נותנים לאגירת ידע באדם. דרך מדבר מלא באכזבות הם קוראים לחוקר העייף לעבר הצלחות רבות בעתיד. המדע והמאגיה כביכול מרוממים את האדם לגובה עצום ודרך כל העננים והערפל הסמיך, מתגלה זוהר שמיימי מרוחק, זוהר עטוף פאר לא מהעולם הזה, אור חלומי''.
(מספרו של גסטון קאמי שארל מַסְפֵּרוֹ:) "אין עלינו לקשר את המילה ''מאגיה'' למשמעות הנזקית שבאופן בלתי נמנע צצה במוחו של האדם המודרני. מאגיה עתיקה נטמנה בבסיסי הדת עצמה''.
המאמינים הפנו את אליליהם לטובתם באמצעות טקסים, קורבנות, תפילות ומזמורים המהווים את המאגיה עצמה.
וזה ברור שבשביל המאגיה והמדע, הטבע לא נקבע לפי חשקים או מוזרויות אישיות של ישויות על טבעיות, אלה לפי חוקים מכניים הלא ניתנים לשינוי. במאגיה מעורבות רוחות, דבר המקרב אותה לדת. אך המאגיה מתייחסת אלינו בדיוק כפי שהיא מתייחסת לכוחות דוממים, במקום לפייס ולרצות, כפי שעושה זאת הדת, המאגיה כופה ומכריחה.
"העולם כולו כפוף לאלים, האלים כפופים לכשף, והכשף כפוף לברהמינים; לכן הברהמינים הם האלים שלנו".
המאגיה, בצורתה הנקייה, מניחה שאירוע טבעי אחד בהכרחיות וקביעות מושפע מאירוע אחר ללא התערבות הרוחות. וכפי שהמדע מאמין בסדר ואחדות של תופעות טבעיות, כך גם המאגיה דוגלת באמונה זהה. למאג אין ספק בכך שאותן נסיבות תמיד יביאו לאותם תוצאות. הוא בטוח שקיום טקס מתאים בהכרח יביא לתוצאות רצויות. המאג לא מתחנן לכוח העליון, לא מחפש את טובתו של ייצור עליון מתחלף, לא משפיל את עצמו מול האלוהות האדירה. אך לא משנה מה הוא חושב, בכל מקרה, כוחו לא מהווה כוח שרירותי ובלתי מוגבל. יש בידיו כוח שליטה הנובע כתוצאה מכך שהוא עוקב אחרי החוקים של האומנות שלו או אחרי חוקי הטבע במידת ההבנה שלו. אם המאג תובע עצמו לשלטון מרומם מעל הטבע, אז השלטון שלו כפוף לחוק והוא מוגבל בסמכויותיו.
כלומר, ניתן לקבוע שמאגיה זהו מדע מדויק וניתן להוכחה, המעניק לרצון האנושי השפעה על העולם הרוחני לצורך שימוש ברצונות אישיים. האמת של המאג, זו השערה מוכחת.
נוסיף. ("אנציקלופדיית האקולטיזם"\ פ.מורוזוב:) ''השפעת כישוף אדם אחד על השני (הערה: דרך פעולה מאגית), תמיד קשורה בביטוי פיזי או ביטוי נמוך במישור האסטרלי. מכשפים על אהבה, מכשפים על מחלות או מוות, מכשפים על עוני, מכשפים על הפסקת פעילות שימושית כלשהי וכולי..''.
המילים: "מכשפים על עוני, מכשפים על הפסקת פעילות שימושית כלשהי וכולי..'' - באות לידי ביטוי במדינות רבות. כלומר, במילים פשוטות, ניתן להטיל כישוף לא רק על האדם היחיד, אלא גם על מדינה שלמה.
נוסיף. ("אנציקלופדיית האקולטיזם"\ פ.מורוזוב:) ''הדרך לתקוף בשיטת שיקוף המתקפות (הערה: של כישופים אחרים) בכל המצבים זהה: ''אל תנום'', תיהיה פעיל, תיהיה עסוק ומרוכז במשהו. אדם השומר על השדה שלו, תודות לערנות שלו ישים לב לגנב ולצייד.
"אל תנוח על זרי הדפנה" במישור הנפשי: התפלל! במיוחד על אויבים. מי שמתפלל בשביל אויבים, לא בונה תוכניות נקמה וישכח לייחס אותם לאחרים. מי שלא חושד בזדון אצל אחרים, לא יודע פחד. מי שלא יודע פחד, אין לו סכנה להיות תחת כישוף.
"אל תנוח על זרי הדפנה" במישור האסטרלי, תהיה עסוק בצורות מסוימות, שיצרת או בחרת. זאת בכדי שלא יווצר מצב שהושתלו עליך צורות זרות. תדע מה אתה רוצה, בכדי שלא ישתילו לך רצונות. הצטרף להגדרה מסוימת, שתהיה זהה להשקפת העולם שלך בכדי שלא יגררו אותך להגדרה זרה.
"אל תנוח על זרי הדפנה" במישור הפיזי. תאמן את הגוף שלך, בכדי שעיסוקיך בו יביאו תועלת ומקצוענות מסוימת. בכדי שהאיברים הפנימיים שלך יתפתחו באופן אחיד ובעל תועלת. כך הם יוכלו להתנגד לכל כישוף הנעשה עליהם.
זכור פעם אחת ולתמיד שתחת כישוף הכי קל להביא אדם מפוזר. אדם בעל רעיונות, עובד פורמלי וכמו כן ריאלי מוגן הייטב מפיתויים חיצוניים. הכישוף הינו אינדיבידואלי, כזהה למערכת סגורה שמהווה בשביל העולם החיצוני תמיד התחלה אקטיבית, ורק אז יש מקום להתחלה פאסיבית המקבלת חשיבות רק לאחר קבלת האינפלוקס הגבוהה (ההתחלה הרוחנית הגבוהה ביותר)...''
כלומר, באשר הנוגע לעצמם היהודים פעלו בהיותם משקפים את ההתקפות הנעשות מבחוץ. ובנוגע לסביבה האנושית הכלל עולמית הם פעלו באופן הבא: הביאו את האנושות למצב בו פירקו את המערכות האנושיות והחברתיות והפכו אותם לסביבה פאסיבית בכדי לטמון בה התחלה אקטיבית משלהם. במיוחד משום שהמוטו של קסם מתבטא במילים הבאות: "שאפו לדכא בעזרת בלבול וקושי את הביטוי הרוחני(של בני האדם)...להקשות על האנשים את הבנת יסודות היקום ולשעבד את הקורבנות שנפלו לבַּעֲרוּת''. כלומר, קודם לכל היהודים עמלו למען שינוי תודעת בני האדם, אותם הכינו כ'קורבן'. הם ידעו הייטב ש''המיודעים חזקים ביכולתם להפיק תועלת מהלא מיודעים'', -וזו הסיבה לכך ששמרו את סודות הקבלה בסודיות גמורה ובחשאיות כישפו, כלומר השתמשו במשאבים אנושיים למען מימוש מטרותיהם. למען השגת מטרה זו, באמצעות השפעה והשקעה גדולה, היהודים הביאו את הגויים למצב של התחלה פאסיבית, כלומר בורות, בערויות וכמובן פאסיביות.
ניקח כמה ציטוטים נוספים מאותם המקורות: ''מטלת בניית האישיות מפולגת לשני חלקים: 1) היווצרות פנימית של אדם משכיל וחופשי, 2) חינוך האדם האימפולסיבי אשר יפעל בכל המצבים באופן רפקלטיבי. יצעק מכאב, יברח מסכנה, יחזיר באגרסיביות לאגרסיביות, יחייך מחנופה וכולי. אדם אימפולסיבי צריך להיות מחונך כך שיוכל להיות נשק רצון נוח בידיו של האדם המשכיל. רפלקסים מסוימים יש לחזק לעומת אחרים אשר יש להחליש...'' - מכאן אנו מבינים, שמטרת היהודים הייתה: 1) ליצור בעצמם את האדם המשכיל-החופשי, 2)הבאת והחזקת הסביבה במצב אימפולסיבי.
בלי זה הכישוף בלתי אפשרי. כאשר היהודים הצליחו בכך, נכנסו לפעולה חוקים אובייקטיביים של הייקום הנסתרים במאגיית הקבלה והסביבה הפאסיבית הביאה הכל ליהודים ברצון. זה החוק עליו הזכרנו קודם, חוק המים הממלא את הריק שבתוך האבן.
בתי הספר של הבונים החופשיים אומרים על כך את הדבר הבא:
("אנציקלופדיית האקולטיזם"\ פ.מורוזוב:) ''תואר ידידותי מסייע לנו לראות את חולשותיהם של אחרים ומלמד אותנו להשתמש בחולשות אלה במידה הנכונה, לאחר שניפטר מהחולשות של עצמנו. זהו תירגול חישוב הטיפשות והפסיביות של היריב. תואר מקצועי מפנה את תשומת ליבנו לעבר מיומנות להמציא מבצעים בהם אופי הכוח שלנו מותאם לאופי החולשה של האחרים. אם יש בידנו כוח אינטלקטואלי וידע, נצליח להוביל את הבורים לאן שנרצה, בהצלחה נממש את היתרונות שלנו, אך כמובן נמנע מלהזמין אותם לקרב לחימה מכוון שפיזית הם עלולים להיות חזקים מאיתנו: אם יש בידנו מיומנות כלשהי, נערוך קרב אך ורק בגדר מיומנות זו ונמנע מהשתתפות במיומנות אחרת. מונחים אלה מתאימים באופן מדויק לתהליך הכישוף...''.
על אותו נושא: ''כוננות הסביבה תלויה לרוב בחסרונותיה האתיים(לעתים החומריים) המביאים אותה לתובנת רעיון שעליה להשתפר. לעמים יש תקופות בהן הם לא יכולים לסבול את השחיתות או את הבורות הקיימת בהם, מה שעושה אותם צמאים לחידוש דתי והם ברצון רב הולכים אל המורה...'' - מכאן נובע, שמטרת הבונים החופשיים הייתה הבאת הסביבה לחסרונות אתיים וחומריים (אווירות טרום מהפכניות) למען ההתמסרות למורה.
"פרוטוקולים...": "לא משנה אם המדינה נחלשת כתוצאה מסכסוכים פנימיים או שהשלטונות הפנימיים נותנים אותו תחת שלטון אויבי חוץ, היא בכל מקרה אבודה: מה שאומר שהיא בידי שלטוננו''.
כל אלו מביעים איך חוקי הקבלה שולטים באנושות.
