פרק 16
התהפכות הכוכב או "החלפת מי שהיה לפני, בזה שיבוא אחרי"
שוב על רעיון בית המקדש. לפיכך, הבונים החופשיים בשורשיהם באים ממעמקי ההיסטוריה. וזו אינה מקריות, שדווקא בזמני בניית בית המקדש על ידי שלמה, נולד הרעיון של הבונים החופשיים לבניית בית מקדש מנשמות בני האדם בכל בעולם, כיוון שזה היה רצון האל שהתבטא בהבטחותיו אל עמו.
אך קודם לכך, כפי שכבר הזכרנו, היהודים התפתו לדרך האסורה של ידיעת האל "דרך הבריאה", כלומר דרך תורת הנסתר, ובחרו לעצמם שפה אסורה לתקשורת עם האל - הסימבוליזם. כאשר הם גילו בבירור על עצמם כי ''נִפְקְחוּ עֵינֵיהם; וִנהיו, כֵּאלֹהִים, יֹדְעֵי, טוֹב וָרָע" , והאמינו להבטחת המלוכה והכהונה בכל העולם כפי שהבטיח אלוהים לאבותיהם, הם ברצון רב התמסרו לרעיון בניית המקדש בכל האנושות, אך הפעם לא לפי ציווי אלוהים עצמו אלה לפי ציווי ''אל היהודים''. כל ההיסטוריה של עם ישראל, הן לפני ביאת ישוע המשיח והן אחרי צליבתו, היא מימוש רעיון בית המקדש לפי קין.
לדוגמא: (נזכר:) ''תורת הנסתר(האקולטיזם) מציגה מערכת פילוסופית שלמה, בעלת יכולת ניתוח ידע במטרה לקבוע חוקים שישלטו על כל הנראה ובעיקר הבלתי נראה. תורת הנסתר מורכבת מקבוצה של מדעים מיוחדים, החוקרים את העולם הנסתר ואת ההתגלויות שלו בעולם הנראה לעין. לפיכך, המטרה העיקרית של האוקולטיזם היא חדירה וידיעה של סודות ותעלומות היקום, החיים והמוות. האוקולטיזם מזהה שלוש תוכניות קיום: 1) העולם הרוחני או האלוהי, הניתן לגילוי דרך אנלוגיות. נציגה של עולם זה היא הרוח. 2) העולם הרוחני או האסטראלי, הניתן לתצפית רק בתנאים הידועים. נציגיו של עולם זה אלה הם האנרגיה או הכוח. 3) העולם הפיזי, הניתן לידיעה על ידי החושים החיצוניים. נציגו הוא- החומר''.
בשל העובדה שהאקולטיזם חוקר שלושה מישורים של קיום, יישום של התכניות הגבוהות בעולם הפיזי והנמוך ביותר הינו דבר חשוב מאוד בעיני האוקולטיסטים. כתוצאה מכך, רעיון בניית בית המקדש מנשמות בני האדם בכל רחבי כדור הארץ, היא מטרה מאוד בולטת ונחשקת על ידי היהודים, לא רק כמימושו של רעיון הישרדותו של העם היהודי, אלא גם כמטרה עליונה של שירות האל האמיתי והאחד.
המאות הראשונות של הנצרות היוו תקופה בה עוצב הרעיון של מקדש זה במישור הפיזי הנמוך ביותר, כלומר בפועל, בהיבט החברתי. הבונים החופשיים הינם ארגון ליישום הרעיונות התיאורטיים של היהודים.
במאות הראשונות לספירה הנוצרית הניתוח של כל הבטחות התנ''ך וחוקי משה הגיע לסיומו, ובא לידי ביטוי ביסודות הקבלה, התלמוד והמגיה של היהודים. בהמשך, אימוץ כל הידע האקולטי של הגויים לידיעת האל. אך גם הבשורה של ישוע המשיח ושליחיו מצאה את מקומה בעקרונות הקבלה וארקאני הטארוט. בסיומם, בעיקר את החלק התיאורטי של תורשת חשיבתם המחודשת, התפזרו היהודים בכל העמים, בהיותם מגורשים מאדמתם, והחלו לפעול דרך ארגון הבונים החופשיים הסודי. בראשית תקופת הנצרות, הם התחילו ביישום הפרקטי של רעיון בית המקדש העולמי.
חשוב לומר כי מאזן הכוחות בתחילת מסע זה לא היה לטובתם של היהודים. קודם כל, צריך לומר שהיהודים איבדו את אדמת מחייתם, והיו מפוזרים בין כל העמים. כתוצאה מכך, הם איבדו את היכולת להוביל את הכלכלה העולמית, ללא כל יכולת להתייצב ולהתעשר כאומה. לא הייתה להם יכולת להחזיק צבא משלהם, כוחות חמושים שהיו שומרים עליהם כעל אומה מאויביהם החיצוניים. בהמשך, היהודים סבלו במשך שנים רבות מרדיפות בלתי פוסקות מצד הנצרות המתחזקת של הכנסייה האורתודוקסית-הקתולית, שללא סוף רדפה את היהדות על ''דבר הכת היהודית''. ובנוסף, מדור לדור, יהודים נדחקו על ידי האסלאם המיליטנטי, שהוביל מלחמות "קודש" באופן פעיל. באופן היסטורי היהודים דוכאו במקומות המגורים שלהם על ידי העמים המקומיים עוד מימי קדם הם נשאו על עצמם את המילים: "היהודי הוא תועבה למצרי". בנוסף, הופעתם של קשיים אובייקטיביים כתוצאה מהפיזור, למשל: משק כתוש ולא מסודר, קשיי תקשורת, שינוי מקום מגורים בתדירות גבוהה, קשיים בעזרה הדדית, איומים מתמידים מכיוון חוץ ופנים וכו '- כל אלו במשך דורות החזיקו את היהודים על גבול ההכחדה של האומה או התבוללות בין כל העמים.
אמנם זה ישמע פרדוקסלי, אך זה עבד לטובת היהודים. אין אומה בעולם שהראתה כוח הישרדות כמו שהראו היהודים. ויותר מכך, אין אומה בעלת חזון ואידאולוגיה כמו היהודים.
אך בכדי שזה יוכל להתממש ותחת השאיפה להגיע למטרות העומדות בפניהם, הם היו חייבים להיות בעלי התכונות הבאות: אמונה, חוכמה, הקרבה עצמית, אומץ לב, התמדה ואיכויות אחרות של עם אלוהים. הם הפגינו את התכונות הללו, כי עוד מימי קדם כל העם התעצב בתכונות הללו מאלוהים. אבל! ללא ספק היה להם צורך נוסף גם באיכויות אחרות, מכוון שבכדי לשרוד בסביבה של עמים חזקים ואגרסיביים ולממש את תכניותיהם באלוהים, שכבר לא היה אלוהים האמיתי, הם היו צריכים לשקר, לרמות, להיות נוחלים, להיות בקיאים בכל דבר, להיות ערמומיים, חסרי רחמים ואכזריים כלפי אויביהם. ואת כל אלו, היהודים הפגינו בשלמות.
כמו שכתוב: " וּבְאַחֲרִית֙ מַלְכוּתָ֔ם כְּהָתֵ֖ם הַפֹּשְׁעִ֑ים יַעֲמֹ֛ד מֶ֥לֶךְ עַז־פָּנִ֖ים וּמֵבִ֥ין חִידֽוֹת׃ וְעָצַ֤ם כֹּחוֹ֙ וְלֹ֣א בְכֹח֔וֹ וְנִפְלָא֥וֹת יַשְׁחִ֖ית וְהִצְלִ֣יחַ וְעָשָׂ֑ה וְהִשְׁחִ֥ית עֲצוּמִ֖ים וְעַם־קְדֹשִֽׁים׃ וְעַל־שִׂכְל֗וֹ וְהִצְלִ֤יחַ מִרְמָה֙ בְּיָד֔וֹ וּבִלְבָב֣וֹ יַגְדִּ֔יל וּבְשַׁלְוָ֖ה יַשְׁחִ֣ית רַבִּ֑ים וְעַ֤ל־שַׂר־שָׂרִים֙ יַעֲמֹ֔ד''. ייתכן שבתחילת דרכם היהודים היו בעלי גישה רפה כלפי יישום תכניותיהם לכן מצפונם לא חיפש ''הצדקה'' למעשיהם. ומכאן, הסיסמא ההתחלתית הייתה: "המטרה מקדשת את האמצעים". כתוצאה מכך המצפון שלהם נהיה שלם עם מעשיהם. הם נהיו לחסרי בושה בעת בחירתם בשיטות למימוש התוכניות שלהם, והסיסמא של השלמה זו הייתה: ''המטרה זהה לאמצעים". בעידנים האחרונים, כאשר הם חוללו מהפכות, רבולוציות, רצחי עם, וכך גם שיעבוד של שאר העמים ומימוש של עוד עבירות נגד האנושות וכנגד אלוהים, הם הגיעו לתודעה ''קדושה'' בקשר לרצח האנושות והשיטות בהן השתמשו בכדי לשלוט על כל העולם. אותו אחד שאמר להם: "לֹא-מוֹת תְּמֻתוּן׃ וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע", קבע גם כי ''המטרה מקדשת את האמצעים''. ובכן, רעיון של בית המקדש לפי קין - והשיטות של קין.
בהתחשב בנסיבות של מימוש תוכניותיהם של היהודים, אנו מצהירים: ''הפוליטיקה העולמית של ישראל, היא אחת השיטות למימוש התוכניות שלהם, פוליטיקה הנושאת בכינוי -''סוס טרויאני''. המטרה הכלל עולמית של ישראל, היא הפיכת הכוכב בעל ששת הקדקודים.
המדיניות של "סוס טרויאני" לגמרי מובנת ליהודים. פשוט טיאורטית, לא הייתה דרך אחרת המסייעת להם לממש את רעיונותיהם. איך לשלוט על כל העולם, איך להיכנס לכל הממלכות של כל המלכים, כל הדתות וכל נציגות אפשרית? הם קיבלו תדמית של תמימים, המקבלים את החוקים והציווים של השלטונות, ופעלו כביכול לטובת האדונים שלהם, למרות שבפועל, במשך מאות שנים הם פעלו למען הלאום שלהם. כאשר הם התחזקו עד לממדים ידועים, הם התחילו לקחת הכל לידיהם.
יש צורך לומר כמה דברים על הפיכתו של הכוכב בעל שש הקודקודים. הכוכב בעל ששת הקודקודים מכיל אוסף מורכב של משמעויות ופרשנויות. אחת המשמעויות העיקריות, באות לידי ביטוי במילים: "החלפת מי שהיה לפני, בזה שיבוא אחרי".
הכוכב בעל ששת הקודקודים, בתורת הסמליות של הבונים החופשיים, מורכב ממשולש עליון, בעל צבע שחור, המסמל את ''האל הרע - ישוע המשיח - אלפא'', והמשולש התחתון, בעל צבע לבן, מסמל את ''האל הטוב-השטן-אומגה''. לכן, כל עניין הפוליטיקה העולמית של היהודים עוסקת בהפיכת כוכב זה.
("אנציקלופדיית האקולטיזם"\ פ.מורוזוב:) "משולש העולה הוא המקורי, והיורד הוא השתקפותו (הערה: יש להבין שתחת המשולש העולה יש להבין שמדובר במשולש העולה לשלטון, כלומר המשולש הנמצא למטה, המשולש הלבן, המסמל את לוציפר). המשולש העולה צריך להכיל בתוכו תדמית של זקן קורן בעל זקן לבן. המשולש היורד צריך להכיל צל של דמות אחרת, שאינה קורנת, אלא מסיבית ובעלת זקן שחור . יש לנו תרשים של אנדרוגיניים אוניברסליים: הכתר, האל בעל הזקן הלבן וההשתקפות שלו - התפארת, כלומר האל בעל הזקן השחור.
פירוש: ''האמת הלא שיקרית, אמת מאומתת (כלומר צורה כה משכנעת שמאפשר בדיקה על ידי החושים הפיזיים, שיטתו של תומא הקדוש). התחתון זהה לעליון והעליון זהה לתחתון, בכדי לסיים באופן פלאי דבר אחד (או במקרה היותר מוצלח, במטרה לחדור לפלאים של אחד אחיד)''.
מדבריו הסודיים של הרמס טריסמגיסטוס: "מה שנמצא למטה, זהה לנמצא למעלה. מה שנמצא למעלה, זהה לנמצא למטה. במטרה ליצור נפלאות של אחדות''. אך לנושא הפיכת הכוכב עוד נחזור.
עפ''י דבריו של רייכל, מטרתם של הבונים החופשיים (הערה: הצגה חזיתית של הרעיון): ''למחוק את ההבדל הלאומי, הדתי, המעמדתי, האמונתי, והעמדתי שבין האנשים. להשמיד את האמונות הטפלות, להשמיד את הגזענות והמלחמות, ולאחד את כל האנושות תחת אהבה וידע''. אבל! משמעות הדבר היא, כפי שנאמר להלן: ''...למחוק את ההבדל האמונתי והעמדתי...להשמיד את האמונות הטפלות'' - משמעות כל אלו היא השמדת הנצרות.
''השמדת הגזענות'' - משמעות הדבר היא לקבל את היהודים יחד עם רעיוניהם ודרכם לממש אותם.
''לאחד את כל האנושות תחת אהבה וידע..'' - אומר לאחד את האנושות תחת הסמל הסמל היהודי.
על מטרות ואמצעים למימושן.
(עדן אבן ישראל:) ''אם לדבר בכלליות, הנפש אינה בעלת תכונות אשר ניתן לשייך ל''טוב'' או ''רע'', כדוגמת אהבה כדבר טוב ושנאה דבר רע. זה לא המקרה: לנפש האדם יש פוטנציאל. כל תכונותיו ורגשותיו הם בעלי רמה מוסרית זהה, אינן בעלות קונוטציה שלילית או חיובית ומקבלות אותה בהתאם לנסיבות בהן האדם מביע את עצמו. לכן, הטוב הוא דבר שלא יוצא ממסגרת המצב הנתון, והרע הוא כל דבר היוצא מגבולותיה. יתר על כן, אין חשיבות איזה צד מפר את השוויון - אלה צד החיובי או השלילי. ומכוון שלא ניתן לקבוע קוד התנהגות אוניברסלי לכל סיטואציה, את נכונות המעשים ניתן לקבוע אך ורק תוך התחשבות בנסיבות להן הגיב האדם. לכן, לקבוע סטנדרט אחיד של התנהגות בלתי אפשרי. דבר אחד ברור: הפתרון האוניברסלי לכל הבעיות לא קיים. ביחס לאלוהים את הרעיון של "נשגב" ו "נתעב" מותנה''.
זהו ביטוי מובהק לחוסר אמונה של היהודים באלוהים. ישוע המשיח אמר: ''אַךְ תְּהֵא מִלַּתְכֶם 'כֵּן', כֵּן; 'לֹא', לֹא. יוֹתֵר מִזֶּה מִן הָרָע הוּא''. אך היהודים לא האמינו לו. משה אמר: "לֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר''. אך היהודים פירשו את דבריו באופן שרירותי, כבסיס להתנהגותם לקחו ''כן-לא''. דוד ידע את העקרונות הבסיסיים של אלוהים ואמר: "דְּרָכֶיךָ יְהוָה הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי". אין היהודים משיגים את מטרותיהם בדרכי אלוהים. שלמה ידע את העיקרון הבסיסי של אלוהים, ואמר: "תּוֹעֲבַת יְהוָה עִקְּשֵׁי-לֵב וּרְצוֹנוֹ תְּמִימֵי דָרֶךְ". ליהודים, בתפקיד הבונים של בית המקדש העולמי, יש לבבות ערמומיים ורמאים, שעוזרים להם במימוש מטרתם.
(מתוך הקטכיזס של היהודים:) ''אין דברים לא מוסריים, אם הם תורמים ליציבותו ושגשוגו של עמנו. המטרה מקדשת את האמצעים''.
(הפרוטוקולים של זקני ציון:) "פוליטיקה ומוסר אינם תואמים. כנות עממית ויושר, הם מידות רעות בפוליטיקה. עורמה וצביעות".
ובכן - בית המקדש לפי קין, גם האמצעים לפי קין.
