פרק 11

שפת אלוהים ושפת שטן

נשאל את עצמנו שאלה נוספת, חשובה לא פחות: "מדוע על הנוצרים כל כך להתעמק במה שקשור לגויים או להיהודים? אם הנוצרים אינם מודעים לכך שעליהם להאמין בישוע משיח, ולהיזהר מכוח אשר "יוֹלִיךְ אֶתְכֶם שׁוֹלָל בְּפִילוֹסוֹפְיָה וּבְתַעְתּוּעֵי הֶבֶל''? האם הם "עשו לעצמם תמונה כדי לסגוד לה?'', האם הם משתחווים ל"צבא שמים"?
אך הסיבה לכך שאנו חוקרים בקפדנות את הנסיגה ההיסטורית של עם ישראל מאלוהים, היא כדי בבירור לראות את נסיגתה של הנצרות. כפי שעם ישראל התקשה להתנגד לשטן ולבסוף נכנע בפניו, כך גם הנצרות כושלת מול פניו של השטן.

ולשם כך, אנו נמשיך להתעמק בסמליות הסמויה בעולם, שמהווה את השפה שבה השטן מדבר עם האנושות. כלומר, אנו מצהירים כי סמליות זוהי שפת השטן. והנצרות, כפי שנראה להלן, באופן ישיר משתמשת בשפת הסמליות.

סמל-  (''ארקאן הטארוט'' \ולדימיר שמאקוב:) "כפי שידוע, יצר האדם בתנועתו האבולוציונית עובר דרך, מתודעה ילדותית עד לממדים  עליונים ברוח אלוהים. ראשית האדם תופס את העולם רק בסקירה יחסית וחלקית, כמעט שום מציאות אינה מגיעה לתודעתו. דמיון המספרים ואות המילה הם הראשנים בפעולתה של התודעה. לאחר מכן, תודות לסינתזה במוח האנושי מופעל אלמנט קיבוץ, קיפול והתאחדות לסמלים מסוימים. הצעד הבא-מושגים מופשטים, אלה באים לידי ביטוי בסמלי המילים, מספרים, או בצורה של צירופים צבעוניים או צליליים''.

"הסמל מעורר בתודעת האדם את מערת הדמיון הזאת, אשר הוטמעה בסמל על ידי זה שיצר אותו, אבל באותו הזמן, כל אדם תופס כל סמל בדרכו שלו, וזה תלוי בתכונות אופי המיוחדים שלו; הוא נותן לו צבע ותופס אותו בדרכי פרשנות שונות. עם זאת, מהות הסמל נשארת בלתי ניתנת לשינוי.  בדרך זו, שפת הסמלים מהווה שפה הגונה, גלובלית, אוניברסלית ושווה בכל העמים והזמנים''.

"בעזרת הסמל האדם מקבל הזדמנות לתעד את מחשבותיו כך, שהן נשמרות ללא סכנת הרס. המחשבות יחיו אחרי מותו ויעבירו לכל אדם שיפגוש בסמל זה את מחשבותיו המקוריות. הסמל יחדור לכל דרך חשיבה ויותאם לרמת ההתפתחות של תודעת פוגש הסמל. לכן, הסמל הוא בו זמנית הצורה הכי חסרת תנועה המסייעת בלכידת מחשבות והשיטה הכי גמישה ליישומם בצורה מושלמת במטרה להכיר אותה לאנשים אחרים".

כאשר אדם חי בחיי היום יום ורואה רק את צורות החיים הפשוטות ביותר, הדיבור שלו הוא הדרך המושלמת להעביר את מחשבותיו. כאשר הוא פונה לחשיבה מופשטת, הוא מתחיל להרגיש בחוסר השלמות שבדיבורו. על אף ריבוי המושגים, צירוף של מושגים חדשים לא פותר את הבעיה. בנוסף, אישיות האנשים מוסיפה צבע לדיבור שלהם במגוון רחב של גוונים. וכאן אנו יכולים לומר כי "אנשים בהחלט לא יכולים במדויק להעביר את מחשבותיהם למשנהו באמצעות שפה. וכמה שהאובייקט בו מדובר יותר חומרי, כך קל יותר להעביר אחד לשני את המסר; ולהיפך - ככל שהאובייקט מתרחק מצורות גולמיות בעולם, העברת המחשבה של אדם למשנהו קשה יותר".

''השלב הבא של העמקת התודעה במהות התופעות- היכולת לדבר בלשון צחוחה. תחת ההשראה האדם יוצר נשק חדש וחזק לרוחו; פרטים זעירים של דיבורו, טון דיבורו הנמוך והגבוה, באופן בלתי מובן אפילו לנואם, יוצרים עם המאזינים תקשורת יוצאת דופן. אך עם הפרדתו מהעולם הפיזי וחיבורו לעולם האלוהי והרוחני, האדם שוב מאבד את היכולת להשפיע על תודעתם של אנשים רבים. הוא חוזר לחוק האנלוגיה ומתחיל לדבר במשלים. האדם משתמש בדימוייו של אחר, מרמה נמוכה יותר; כך, טבע הכשרון שלו מסייע לו בהלבשת משלים, הטמעת השראה, יצירת הורמוניה בין צבעים, צורות וצלילים. כך נוצרת האומנות".

''הרוח, מחפשת תמיד ובכל מקום סינתזה, אבל היא לא יוצרת אותה על ידי מחקרים קפדניים של עובדות בודדות, אלא מרגישה ישירות את הגומלין בין חלקים מובחנים; היא תמיד שואפת לאחד את העובדות המתקבלות בתת מודע בתדמית אחת. נציגים בכירים של המין האנושי, השתמשו בגאונותם בכדי להביא את האנושות למטרה אליה היא צריכה לשאוף, את הדרך אליה חילקו לשלבים ובכדי שהאנושות תשאף להגיע לשלבים הללו, הם עשו כל אחד מהם לאידאל מופשט בפני עצמו. יחד עם ביסוס המטרה, הגאונים האלה הראו את הדרך ונתנו את אמצעי ההשגה; הכוח של רוחם כיוון את כוחם של האנשים לכיוון אחד. לאחר שקבעו מטרה, הם הובילו אליה את כל סוגי המרץ, קירבו אותה למוחם ולבבם של כל האנשים, הביאו אליה את כל זרמי הרוח, המחשבות והרגשות. בדרכה של ההיסטוריה, האנושות לסירוגין ''איבדה את הראש''  מרעיון זה או אחר עד שהיא הפכה לשיגעון, וזה עד שתופעת ''הגאון החדש'' לא השמידה את כל אלו, בכדי שלאחר מכן יוכל להקים תחביבים חדשים וצמאות למטרות חדשות. בדרכם של פיתוח המין האנושי, הייתה השפעה מלמעלה ומלמטה: עבודת ההמונים נתנה לגאונים קרקע, שעם הישענותם עליה הם יכלו להינתן בידי הסינתזה ולעלות אל הרוחניות. דברים שגילו הגאונים הזדהו לאורו של המגדלור, הצביעו על דרך להמונים, וקראו למקום בו הייתה רוח הנבחרים. אידאלים שנקבעו על ידי גאוני העולם בדרך כלל היו מזוהים עם כמה תופעות גבוהות יותר של הרוח האנושית. סמל טבעי זה כבר לא לוגו פשוט, צורה של מעשה אנושי או מחשבות החתמה פשוטות; כוח רוח הגאון נותנת לסמל יכולת השפעה עצמאית על לבבות אנושיים. לכן, דמות היא כבר לא סמל פשוט, היא מעל המסר הפשוט שיש באות או במספר, היא מכילה בתוכה תכונת אופי מיוחדת- חיים. ובחיפושם אחר הסינתזה, בסופו של דבר האדם מגיע לסיבה הראשונית של הקיום.

המוח מסרב להבין את הספרות הרוחנית וההתגלויות מהשמיים. אבל הצמאון להבין את אלוהים, מביא את האדם לרמות גבוהות יותר ומושלמות יותר של סמלים. הסמלים הללו מהווים ציווים ומורים. דרך ההתגלות, האדם מתעמק יותר ויותר במהות האלוהית. המקורבים הגדולים יכלו להבין את העקרונות הבסיסיים של בריאת העולמות, שדרכם התגלתה בחלל; האמת הגבוהה הזאת הועברה לאנושות בצורה של סודות אלוהיים. הסוד הוא גם סמל, אך הוא כבר מתייחס לקיום היקום כולו. אך מהו המקור שממנו המורים הגדולים של האנושות שאבו את כוחם? מקור זה הוא ביטוי של האלוהות, העומד על עשרים ואחד עקרונות אלוהיים. העקרונות הגדולים הללו ידועים לעולם בתור ה''ארקנים'' הגדולים.
 ארקאן הוא סמל, עצום בעומקו יותר מכל התעלומות והסמלים. הפונקציות החיוניות שלו אינסופיות, כי הכוח שהושקע בו, הוא לא יצירה של האדם, זוהי רוח אלוהים בעצמה; תודעתו וכוחו הם הדמיות המהוות את האלוהות; החוקים שמתגלים דרכו הם החוקים של היקום, כי הארקנים כאספקטים של האלוהות, הם האלוהות עצמה. כמו תעלומת מדרגות העלייה של רוח האדם, כך גם הארקנים הם הגבול התחתון ביותר אליו יורדת האלוהות.  הסמלים הגדולים הללו הם מקורות בלתי נגמרים של חכמה ותבונה. והם הדרכים היחידות להבנת האמת האלוהית הנצחית. בדרך זו, האדם בהדרגתיות מגלה ברוחו את מסתורין האמת הנצחית, וכפי שסמלי המוות מקבלים חיים בסביבתו, כך הם מחיים גם אותו, מטהרים את נשמתו, משלימים את מהותו ונותנים חופש לזיק האלוהות הנצחית הדולקת בתוכו, ומצטרפים אל השלווה הגרנדיאוזית - אל חיי המלכות של הייקום''.

כך אומרים כל האקולתיסטים של כל הזמנים וכל העמים, כולל היהודים. ואנחנו מסכימים עם הטענות הללו, כי הן נכונות עבור כל אדם שבא לעולם הזה. אך כשאנו אומרים שהסמלים זוהי השפה של אלוהים, מה אנו יכולים להגיד על השפה בה אלוהים האמיתי מבשר את האמת לעמו? חשוב להבין זאת, בכדי להבדיל את קולו של אלוהים מקולות אחרים. וזה מה שאנו יכולים ללמוד מהכתוב על השפה שקבע אלוהים בכדי לדבר עם עמו.

קודם כל צריך לומר, שהמקור היחיד והקדוש של דבר אלוהים זהו הכתוב. כמו שאומר השליח פטרוס:“...אֶלָּא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ הֵנִיעָה בְּנֵי אָדָם לְדַבֵּר מִטַּעַם אֱלֹהִים.” אבל בדיוק כמו שפטרוס אומר, "שֶׁכָּל נְבוּאַת הַמִּקְרָא אֵינָהּ עִנְיָן שֶׁל פֵּרוּשׁ אִישִׁי" יש לדעת שבכדי להבין את דבר אלוהים, צריך התגלויות מאלוהים. בלי התגלות מהשמיים, הכתוב מהווה בסיס לדתות שקר שונות ושקרים רבים. כפי שנראה בהמשך, האקולטיסתים מכבדים באופן יוצא דופן את הכתוב, את ישוע המשיח, השליחים והנביאים. אך נותנים לכתוב בברית הישנה והחדשה פירוש רחב משלהם.

אמרנו, שעוד מימי קדם אלוהים ניסה למנוע מעם ישראל את שפת הסמלים. (נבואת יחזקאל: " בֶּן־אָדָ֖ם... חֲתָר־נָ֣א בַקִּ֑יר...'')אך למה אלוהים נתן העדפה? אמרנו, שחוק משה ניתן לעם ישראל בכדי שעם ישראל יקיים אותו באופן מדויק. "לְמַעַן יִתְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּפִי הַנָּבִיא: "אֶפְתְּחָה בְמָשָׁל פִּי, אַבִּיעָה חִידוֹת מִנִּי-קֶדֶם". כלומר, המשל הוא גם שפה של אלוהים. כך שלמה המציא שלושת אלפי משלים, בכדי ''לדַ֣עַת חָכְמָ֣ה וּמוּסָ֑ר לְ֜הָבִ֗ין אִמְרֵ֥י בִינָֽה׃  לָ֭קַחַת מוּסַ֣ר הַשְׂכֵּ֑ל צֶ֥דֶק וּ֜מִשְׁפָּ֗ט וּמֵישָׁרִֽים׃ לָתֵ֣ת לִפְתָאיִ֣ם עָרְמָ֑ה לְ֜נַ֗עַר דַּ֣עַת וּמְזִמָּֽה׃ ישְׁמַ֣ע חָ֭כָם וְי֣וֹסֶף לֶ֑קַח וְ֜נָב֗וֹן תַּחְבֻּל֥וֹת יִקְנֶֽה׃ להָבִ֣ין מָ֭שָׁל וּמְלִיצָ֑ה דִּבְרֵ֥י חֲ֜כָמִ֗ים וְחִידֹתָֽם''. לכן משל יכול להאיר בהבנה '' יִרְאַת יְהוָה רֵאשִׁית דָּעַת, חָכְמָה וּמוּסָר אֱוִילִים בָּזוּ'', ולא סמלים כפי שקובעים האקולתיסטים. ובהמשך: '' וְדִבַּרְתִּי עַל-הַנְּבִיאִים וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה ", אומר הנביא הושע. כלומר, נבואות והתגלויות זוהי השפה הישירה בה דיבר אלוהים עם עמו. ועם רמת הנסיגה של עם ישראל מאלוהים, השליח ישעיה אומר: ''וְגַם-אֵלֶּה בַּיַּיִן שָׁגוּ וּבַשֵּׁכָר תָּעוּ  כֹּהֵן וְנָבִיא שָׁגוּ בַשֵּׁכָר נִבְלְעוּ מִן-הַיַּיִן תָּעוּ מִן-הַשֵּׁכָר שָׁגוּ בָּרֹאֶה פָּקוּ פְּלִילִיָּה׃'' כלומר, אם מישהו הפסיק לראות את חזונותיו של אלוהים ולנבא, אם הוא מאבד את יכולתו לדבר עם אלוהים בשפתו, הוא בוודאי יתחיל להיתקל בפרשנויות ולפנות אל סמלי האקולתיסטים. על כך בישרו הנביאים הגדולים לפני בואו של ישוע המשיח: " אֶשְׁפֹּךְ אֶת־רוּחִי עַל־כָּל־בָּשָׂר וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם וּבַחוּרֵיכֶם חֶזְיֹנוֹת יִרְאוּ וְזִקְנֵיכֶם חֲלֹמוֹת יַחֲלֹמוּן׃ וְהָיָ֗ה כֹּ֧ל אֲשֶׁר־יִקְרָ֛א בְּשֵׁ֥ם יְהוָ֖ה יִמָּלֵ֑ט''
כלומר, עם ביאתו של ישוע המשיח, כוונתו של אלוהים הייתה להעניק לבני האדם פעולות רבות ושונות של רוח הקודש עם לשונות אחרים, נבואות, חזיונות ורבים אחרים, אלוהים התכוון להעניק לאדם שמאמין בישוע המשיח דרך ישירה לפנות לאלוהים.כך נפתח עידן חדש עבור המאמינים בשפה החדשה והמדהימה של האדם עם אלוהים. ישוע המשיח השתמש במשלים בכדי לבשר לאנושות, אך בבוא היום גם הוא אמר: "ולֹא אֲדַבֵּר עוֹד אֲלֵיכֶם בִּמְשָׁלִים כִּי אִם־בָּרוּר אֲדַבֵּר לָכֶם עַל־דְּבַר אָבִי''.
וגם: " הַתּוֹרָה וְהַנְּבִיאִים נִתְּנוּ עַד־יוֹחָנָן וּמִן־אָז וָהָלְאָה בְּשׂוֹרַת מַלְכוּת הָאֱלֹהִים". כלומר, התחדשות רוחנית בישוע המשיח על ידי האמונה בו הביאה ליישום את דברי יוחנן: "תִּרְאוּ אֶת הַשָּׁמַיִם פְּתוּחִים וּמַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים" ואיפשרה לדבר עם אלוהים פנים אל פנים.

ובכן, שפתו של אלוהים לעם ישראל - שפת החוק, המשלים, ההתגלויות, החזונות ורוח הקודש בכל בשר, תוך איסור מוחלט על שפת הסמלים וידיעת האלוהים דרך מאפייניו. כלומר, עוד לפני בואו של ישוע המשיח אלוהים הגדיר לעם ישראל (אם להתבטא בשפת האקולטיזם:  "עליה לגבהים בהם אין כבר סמלים, תמונות וצורות". אך כבר הרבה לפני בואו של ישוע המשיח, היהודים בחרו בדרך אחרת, דרך האקולטיזם. שפת סמלים של השטן היא רק תוצאה נלוות לבחירתם.

נבואת אסף: " פְ֭עָמֶיךָ לְמַשֻּׁא֣וֹת נֶ֑צַח כָּל־הֵרַ֖ע אוֹיֵ֣ב בַּקֹּֽדֶשׁ׃  שׁאֲג֣וּ צֹ֭רְרֶיךָ בְּקֶ֣רֶב מוֹעֲדֶ֑ךָ שָׂ֖מוּ אוֹתֹתָ֣ם אֹתֽוֹת׃ שׁלְח֣וּ בָ֭אֵשׁ מִקְדָּשֶׁ֑ךָ לָ֜אָ֗רֶץ חִלְּל֥וּ מִֽשְׁכַּן־שְׁמֶֽךָ׃  אָמְר֣וּ בְ֭לִבָּם נִינָ֣ם יָ֑חַד שָׂרְפ֖וּ כָל־מוֹעֲדֵי־אֵ֣ל בָּאָֽרֶץ׃''. על אילו מין ''אותות'' מדבר אלוהים, אם לא על שפת הסמלים?

ואחרי כמה השערות בקשר לסמליות של האקולטיזם, התבהר לנו ש''ארקאן הטארוט'' מהווים סמל עליון של האקולטיזם העולמי, והיהודים שותפים לכך בהחלט. לאחר כל אלו אנו מצהירים את הדבר הבא: הכתוב (ההתגלות): "וְהִיא גּוֹרֶמֶת לְכָךְ שֶׁהַכֹּל, הַקְּטַנִּים וְהַגְּדוֹלִים, הָעֲשִׁירִים וְהָעֲנִיִּים, הַחָפְשִׁיִּים וְהָעֲבָדִים, יָשִׂימוּ לָהֶם תָּו עַל יַד יְמִינָם אוֹ עַל מִצְחָם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יוּכַל אִישׁ לִקְנוֹת אוֹ לִמְכֹּר - אֶלָּא מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַתָּו, שֵׁם הַחַיָּה אוֹ מִסְפַּר שְׁמָהּ..."- מילים אלה מתארות את סימון האנשים במהותם העמוקה והרחבה של ''ארקאני טארוט''.

אם רק האנטיכריסט היה מגיע לאנושות בתור דרקון עם קרניים ושיני טרף של חיה, צמא לרוע ורצחים, אז האנושות לא הייתה משתחווה לו. אבל הוא יבוא בעורמה, חנופה ורושם של צדק, אדיקות וחסד, באותות ובמופתים, בידע, עם הומניזם, עם "שלום וביטחון". ורוב האנושות תיקח אותו בתור ''המשיח שבא בבשר''. והתופעה הזו של ''החיה'' תהיה מתוארת במילים הבאות:'' יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ יִשְׂמְחוּ עֲלֵיהֶם וְיַעַלְזוּ, וְיִשְׁלְחוּ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ''.והרבה תאוריות מגרות ומעניינות העוזרות בידיעת האלוהים וכיבודו, באופן ייסודי יובאו אל תוך האנושות העולמית והנצרות באופן נסתר יחד עם עקרונות אלוהיים. הנוצרים יתענגו בהם. בדיוק כמו עכשיו. סוד כוכב בעל ששת הקודקודים והשתקפותם של סמלים אקולטים נוספים בכל עובדי האלילים, היהודים ועכשיו גם בנוצרים מוחלטת, והיה פלא אם כל האנושות לא הייתה סוגדת להם, הרי אלוהים הגדיר אותם לכל הגוים עוד מימי קדם. עלינו, לעומת זאת, חל הציווי: '' בָּזֹאת הַחָכְמָה. מִי שֶׁבִּינָה לוֹ, יְחַשֵּׁב נָא אֶת מִסְפַּר הַחַיָּה, כִּי מִסְפַּר אָדָם הוּא וּמִסְפָּרוֹ שֵׁשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ.''

"ארקאן טארוט" מכיל בתוכו את החוקים שנותנים לאדם כוח קסום של שליטה לא רק על כל היקום והאנושות, אלא גם על יצורים רוחניים (מלאכים, רוחות). ידיעת חוק של הרמס טריסמגיסטוס (החכמה ההרמטית), ידיעת חוק השם המורחב כחוק ביסוס האישיות באומנות, ידיעת התלמוד על הסְפִירָה כתלמוד על עשרת עקרונות האל היחיד, ידיעת חוק הרביעון ותכונותיו וכולי.
חוק זה מסייע להעמקת הידע בפיזיקה, הכימיה, המתמטיקה וסוגי מדע אחרים אשר גם הם טמונים ב''ארקאנים''. כמו כן, חוק זה מפתח את המדע והטכנולוגיה, עליהם עומד כל הקיום האנושי. הוא מביא לביצוע עקרונות מרוממים ופותח הבנה של חוקים רוחניים, המוסתרים בין משולשים, עיגולים, ריבועים וכוכבים, בין היתר בכוכב בעל ששת הקודקודים.
חוק זה מביא את היודעים אותו אל פסגת השלטון המאגי של האנושות. צדק הנחש הקדמוני, כשהציע לאדם ידע נסתר תחת הפיתוי: ''וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע''.

אומנם יהיו אלה ''מְלָכִים לְשָׁעָה אַחַת'', אך כוחם יהיה כ''אלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע''.

אנו מכריזים כי אין דבר גבוה יותר מהספר הזה ביקום ואלוהים גזל על האנושות ליפול תחת הפיתוי שלו. אפילו מגע קל עם המהות הרוחנית שעומדת בבסיס הקבלה, התלמוד, המגיה, הספר הקדוש של ארקאן הטארוט, הספרות הוודית של המזרח,ה "פרוטוקולים של זקני ציון", הפילוסופיה ותורות סוד סינתטיות בעולם כולו - מראה את גדולתו וכוחו של הפוטנציאל הרוחני הטמון בעולם של תורת הנסתר.  אין דבר חכם יותר ומרומם יותר מתורת היהודים עבור האנשים המפותים של העולם. אוסף של ספרי דת ומספר עצום של תגובות עליהם מהרבנים היהודים, מורי האנושות.

בהיותנו אומרים שאין דבר חכם יותר ונשגב יותר מספרת ה-666 תחת כל השמים, אנחנו מתכוונים לכך שגבוה יותר וחכם יותר מכל זה הוא רק אלוהים בעצמו.

משה אמר על כך: '' וּפֶן-תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה וְרָאִיתָ אֶת-הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת-הַיָּרֵחַ וְאֶת-הַכּוֹכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם וַעֲבַדְתָּם אֲשֶׁר חָלַק יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים תַּחַת כָּל-הַשָּׁמָיִם׃  וְאֶתְכֶם לָקַח יְהוָה''.

כל צבא שמים, היקום והמזלות האסטרולוגיים שטמונים בכוכב בעל ששת הקדקודים, ניתנו על ידי אלוהים לכל העמים שלא ידעו אותו. מנגד, לעמו אלוהים קבע רק את עצמו. מההתחלה ועד היום העם יהודי נואף מאלוהים, סטה וממשיך לסטות לעבודת צבא שמים.

הנצרות מקבלת בזרועות פתוחות את סמל הכוכב בעל ששת הקדקודים וכזהה ליהודים מדחיקה את הדרך שקבע אלוהים לעמו.